מקור הקדיש ונסח הקדיש

[מְקוֹר הַקַּדִּישׁ בַּתַּלְמוּד] בַּגְּמָרָא נִזְכָּר הַקַּדִּישׁ בְּשֵׁם יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא, כִּי זֶה הַמַּאֲמָר הוּא עִקָּר הַשֶּׁבַח וְהָיוּ עוֹנִים אוֹתוֹ בְּכָל הָעָם כְּמוֹ אָמֵן (ברכות נ"ז. מדרש משלי י'). ריב"ל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ (שבת קי"ט:). וְאָמַר רָבָא, לָא לֵימָא אֵינַשׁ יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא וְהָדָר מְבָרַךְ אֶלָּא יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בַּהֲדָדֵי (סוכה ל"ט.). מַהוּ לְהַפְסִיק לִיהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ? כִּי אָתִי ר' דִּימֵי וְכוּ' אַמְרֵי לַכָּל, אֵין מַפְסִיקִין, חוּץ מִן יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ, שֶׁאֲפִלּוּ עוֹסֵק בְּמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה פּוֹסֵק (ברכות כ"א:). וּבְסִפּוּר הַמְאֹרָע שֶׁל ר' יוֹסֵי עִם אֵלִיָּהוּ נֶאֱמַר: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְעוֹנִין יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ, הַקָּבָּ"ה מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר, אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ כָּךְ (ברכות ג'.). וּבְסִפְרִי פ' הַאֲזִינוּ נֶאֱמַר: מִנַּיִן לְאוֹמֵר יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, שֶׁעוֹנִין אַחֲרֵיהֶן לְעוֹלְמֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים? ת"ל הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵינוּ וּמְרֻמָּז בַּתּוֹרָה: תָּמוּת נַפְשִׁי מוֹת ישרי"ם ר"ת יְ'הֵא שְׁ'מֵיהּ רַ'בָּא מְ'בָרַךְ (ספר החיים ח"ב פ"ח, מִנְהָגֵי בֵּית יַעֲקֹב סי' רמ"ו). בַּעַל "עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן" בְּסִמָּן נ"ה כּוֹתֵב שֶׁהַקַּדִּישׁ הוּא שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא, שֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, אַחֲרֵי חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן, וְהִיא תְּפִלָּה עַל חִלּוּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחֻרְבַּן בהמ"ק, וְחֻרְבַּן אה"ק וּפִזּוּר יִשְׂרָאֵל בְּאַרְבַּע כְּנָפוֹת, וְאָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (יחזקאל ל"ח כ"ג) "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'". וּמֵבִיא בַּעַל "עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן" אֶת מַאֲמָרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסִי: מֵרֵישׁ בְּרָכוֹת (ג.) חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשְׁךָ, לֹא שָׁעָה זוֹ בִּלְבַד אוֹמֶרֶת [הַשְּׁכִינָה] כָּךְ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשִׁיּוֹת, וְעוֹנִין יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ, הַקָּבָּ"ה מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ כָּךְ, מַה לּוֹ לְאָב שֶׁהִגְלָה אֶת בָּנָיו, וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם. וּבְאוֹתִיּוֹת דר"ע מוּבָא בְּיַלְקוּט יְשַׁעְיָה רֶמֶז רצ"ו, מֻזְכָּר גַּם תְּחִלָּתוֹ יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ. הַתְּפִלָּה בְּשֵׁם הַנָּהוּג "קַדִּישׁ" מֻזְכֶּרֶת לָרִאשׁוֹנָה בְּמַס' סוֹפְרִים, לְעִנְיַן קָטָן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן, לְבָּרְכוּ וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה וְקַדִּישׁ, עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן י"ג (סוף פט"ז, ועי' שם סוף פי"ט) בְּסִדּוּר רַב עַמְרָם גָּאוֹן יֵשׁ קַדִּישׁ קֹדֶם בָּרְכוּ בַּנֹּסַח הַזֶּה: "יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא, אָמֵן. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא יִתְבָּרַךְ, אָמֵן. וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶה וְיִתְקַלֵּס שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תּוּשְׁבְּחָתָא וְנֶחְמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן".