מנין הקדישים והזכויות

תִּקְּנוּ חֲכָמִים חֲמִשָּׁה מִינֵי קַדִּישִׁים, קַדִּישׁ הַגָּדוֹל אַחַר צִדּוּק הַדִּין, קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן אַחַר לִמּוּד הֲלָכָה אוֹ מִשְׁנָה עִם הַגָּדָה, קַדִּישׁ יָתוֹם. קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבַּל, חֲצִי קַדִּישׁ. אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה קַדִּישִׁים בְּכָל יוֹם, וְהַגְּאוֹנִים סְמָכוּם ע"ש שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, (תניא סי' ב'), הָאַשְׁכְּנָזִים נוֹהֲגִין שֶׁרַק אָבֵל אֶחָד, אוֹמֵר קַדִּישׁ בְּכָל פַּעַם, וּמִנְהָג הַסְּפָרַדִים שֶׁיֹּאמְרוּ כֻּלָּם, רַק אֶחָד אוֹמֵר בְּקוֹל רָם בִּמְתִינוּת, וְהַשְּׁאָר עוֹנִים אַחֲרָיו בְּקוֹל נָמוּךְ, מִלָּה בְּמִלָּה. וּלְפִי מִנְהַג הָאַשְׁכְּנָזִים אִם יֵשׁ הַרְבֵּה אֲבֵלִים, מְחַלְּקִים הַקַּדִּישִׁים בֵּינֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַזֶּה: א. בֵּן שִׁבְעָה הַהוֹלֵךְ לביהכ"נ יֵשׁ לוֹ כָּל הַקַּדִּישִׁים וּמַדְחֶה גַּם לְבֵן שְׁלֹשִׁים וְיָארְצַייט. ב. וְאִם הַבֵּן שִׁבְעָה, הוּא קָטָן יֵשׁ לַיָּארְצַייט קַדִּישׁ אֶחָד, לְעִנְיָן בֵּן שִׁבְעָה אוֹרֵחַ וְתוֹשָׁב – שָׁוִין. ג. בֵּן שְׁלֹשִׁים יֵשׁ לוֹ בְּכָל הַתְּפִלּוֹת קַדִּישׁ שֶׁאַחַר עָלֵינוּ, אַךְ יָארְצַייט דּוֹחֶה אוֹתוֹ. ד. יוֹם שֶׁפּוֹסֵק מִלּוֹמַר קַדִּישׁ (קֹדֶם שֶׁשָּׁלְמוּ י"א חֳדָשִׁים), יֵשׁ לוֹ כָּל הַקַּדִּישִׁים, וְדוֹחֶה אַף בְּנֵי שְׁלֹשִׁים, אַךְ לֹא יָארְצַייט. ה. אוֹרֵחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָארְצַייט יֵשׁ לוֹ קַדִּישׁ אֶחָד, וְאוֹרֵחַ אָבֵל, יֵשׁ לוֹ קַדִּישׁ אֶחָד בְּכָל חֹדֶשׁ. ו. אִם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים יַטִּילוּ גּוֹרָל בֵּינֵיהֶם (שו"ת כנסת יחזקאל סי' מ"ד, לקוטי הלוי 52). אָבֵל לְאָב וְאֵם, קוֹדֵם לְאָבֵל עַל שְׁאָר קְרוֹבִים. הֶחָבֵר לְהַקְּהִלָּה יֵשׁ לוֹ דִּין תּוֹשָׁב, וְשֶׁאֵינוֹ חָבֵר, יֵשׁ לוֹ דִּין אוֹרֵחַ.
קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן וְקַדִּישׁ עַל הַמֵּת
קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן, הַקַּדִּישׁ בְּעִקָּרוֹ הוּא שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה', וּבִפְרָט שֶׁבַח אַחַר הַלִּמּוּד, כְּעֵין בִּרְכַּת הַתּוֹרָה לְאַחֲרֶיהָ. "מִכָּאן אָמְרוּ, קָרָא אָדָם תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְיוֹדֵעַ לְהָשִׁיב בָּהֶם יִשְׁמְרֵם בְּיָדוֹ, וִישַׁבַּח וִיבָרֵךְ וִיגַדֵּל וִירוֹמֵם וִיקַדֵּשׁ לִשְׁמוֹ, שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שָׁנָה סֵדֶר אֶחָד אוֹ שְׁנֵי סְדָרִים וְיוֹדֵעַ בָּהֶם יִשְׁמְרֵם בְּיָדוֹ, וִיבָרֵךְ וִיקַדֵּשׁ לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, וְאֵצֶל מִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת" וְכוּ' (אליהו רבא סוף פ"ה). וְלָכֵן הָיוּ אוֹמְרִים יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁשָּׁם לָמְדוּ וְדָרְשׁוּ בָּרַבִּים, וְנִקְרָא יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא דַּאֲגַדְּתָּא (סוטה מ"ט) ופירש"י יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא שֶׁעוֹנִין אַחֲרֵי אַגָּדָה שֶׁהַדַּרְשָׁן דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, בְּכָל שַׁבָּת, הָיוּ נוֹהֲגִין כָּךְ, וְשָׁם הָיוּ נִקְבָּצִין כָּל הָעָם לִשְׁמֹעַ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹם שֶׁל מְלָאכָה, (שם), וְהִפְטִירוּ אֶת הָעָם בִּבְרָכָה יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא וְכוּ'. וְנִקְרָא קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן, לְפִי שֶׁנִּתְקַן לוֹמַר עַל תּוֹרָה שבע"פ, שֶׁהוּא לִמּוּד דְּרַבָּנָן, וְגַם הוּא תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה עַל רַבָּנָן וְלוֹמְדֵי תּוֹרָה (א"ר סי' קנ"ה א').