נסח הקדיש

בְּסֵפֶר לֶקֶט הַקֶּמַח (סי' שכ"א) אִיתָא: עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם בְּלָשׁוֹן לע"ז, יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קַדִּישׁ בְּלָשׁוֹן שֶׁהֵם יוֹדְעִים. בַּקַּדִּישׁ תִּקְּנוּ ט"ו שְׁבָחוֹת: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ, וְיַמְלִיךְ, יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל, בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תּוּשְׁבְּחָתָא וְנֶחְמָתָא, כְּנֶגֶד ט"ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד, וְכֵן בְּיִשְׁתַּבַּח, וְכֵן בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב (הראב"ן סי' י"ב), הַגְּאוֹנִים חוֹשְׁבִים רַק עֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁל שֶׁבַח: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה (לקוטי הפרדס ענין קדיש). הַצִּבּוּר עוֹנִין יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא, שֶׁהֵן ז' תֵּבוֹת וכ"ח אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל בְּרֵאשִׁית, וְעַל סְמַךְ זֶה אָמְרוּ שֶׁהָעוֹנֶה יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא וְכוּ' כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לַהַקָּבָּ"ה בְּמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכִין לַעֲנוֹת גַּם הַתֵּבָה "יִתְבָּרַךְ", כִּי אָסוּר לְהַפְסִיק בֵּין יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא לְיִתְבָּרַךְ, וְכֵן כָּתַב מַהֲרִ"י גיקטיליא וְהֶאֱרִיךְ בְּטַעַם הַדָּבָר, וְכֵן כָּתַב הר"ם מרקאנטי בְּטַעֲמֵי מִצְוֹת ע"פ הַסּוֹד, כִּי ג' יוּדִי"ן הֵן יִתְגַּדַּל יְהֵא יִתְבָּרַךְ כְּנֶגֶד ג' יוּדִי"ן שֶׁל וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, וְג' יוּדִי"ן בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים יְבָרְכֶךָ יָאֵר יִשָּׂא (מטה משה ח"א סי' ע"ד). אַךְ הַשְּׁלָ"ה אוֹמֵר: לֹא יָדַעְתִּי מִי מֵהַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּתַב, שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר מִן אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא, עַד יִתְבָּרַךְ וְעַד בִּכְלָל, הַכָּל בִּנְשִׁימָה אַחַת (עי' תוס' מכות ג'.). בְּר"ה וְיוֹ"כ וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה כּוֹפְלִין "לְעֵילָא" בְּקַדִּישׁ, מִפְּנֵי שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ הַקָּבָּ"ה מִתְעַלֶּה יוֹתֵר מִפִּי בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְהַכֹּל צְרִיכִין לְפָאֳרוֹ, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנּוּ (לבוש סי' תקפ"ג). הַצִּבּוּר עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא, אֲבָל הָאוֹמֵר הַקַּדִּישׁ, צָרִיךְ לְחַבְּרוֹ אֶל "בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ", כִּי הוּא עִנְיָן אֶחָד, לְהוֹרוֹת עַל הַמָּקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, וְאח"כ מַתְחִיל הַמַּאֲמָר בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וְגוֹ' לְהוֹרוֹת עַל הַזְּמָן שֶׁיִּתְגַּדֵּל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. מַה שֶּׁעוֹנִין אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא וְכוּ' הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים כִּי "אָמֵן" קָאי עַל מַה שֶּׁאוֹמֵר הַשַׁ"ץ יִתְגַּדַּל, וּמִן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מַתְחִיל שֶׁבַח חָדָשׁ, ע"כ צָרִיךְ לְהַפְסִיק מְעַט, בֵּין אָמֵן, לִיהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא, וְיֹאמַר יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בַּהֲדָדֵי (סוכה ל"ט,). וּמַפְסִיקִין בְּאֶמְצַע קַדִּישׁ מִתַּרְגּוּם, וְאוֹמְרִים בלה"ק יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְכוּ' כִּי הַשֶּׁבַח א"א לְשַׁנּוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם (אבודרהם). כֵּיוָן שֶׁאָמַר יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא, כּוֹרֵעַ, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, כּוֹרֵעַ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם כּוֹרֵעַ, וְהִיא כְּרִיעָה שֶׁל רְשׁוּת. חָמֵשׁ כְּרִיעוֹת הַלָּלוּ כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּפָּסוּק כִּי מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי וְגוֹ' (סדור רב עמרם גאון שחרית צד 4). וְיֵשׁ שֶׁחוֹשְׁבִים רַק אַרְבַּע כְּרִיעוֹת שֶׁל חוֹבָה, וְלֹא הַכְּרִיעָה שֶׁל עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (לקוטי הפרדס שם).

נלקח מתוך הספר "מעלת הקדיש והאמן" לר' אברהם בן טוב זצ"ל